וזאת קשת, בתור אות. אני עוד לא בטוחה אם אני שלמה עם החלוקה הסכמטית הזאת, שמניחה שהגובה x הוא הטורסו. זה פשוט מרגיש נכון. העובדה שאדם יכול להתקפל כך בתוך עצמו אבל הטורסו ישאר בגודלו.
יש לא מעט דברים שאני מרגישה שעדיין לא החלטתי. או בעצם, שההבנה מה צריך להחליט כבר נמצאת בתוכי, אך אני עוד לא מקשיבה לה. הנקודה העיקרית שאני מתלבטת בה עכשיו, היא מה חלקן של התמונות. כרגע, תהליך החשיבה שמוביל את הפרוייקט נראה לי כך:
יחסים בין אותיות ובין אותיות לחלל הדף >> יחסים בין ריבועים שחורים >> מימוש במציאות
מצד שני, מה שעבדתי עליו עכשיו הוא הפוך: מתוך היחסים בין האנשים מצאתי את הריווח בין האותיות. קשה לי להשתחרר מזה, בגלל האלגנטיות הויזואלית שבדבר. אבל כדי להגשים את התכנון האוטופי שלי אני כנראה אצטרך לבחור בדרך הראשונה. אתייעץ על כך מחר עם הבנות.
וגם: היום בפעם הראשונה יצאתי לצלם. ביקשתי משלושה חברים לבוא (מוקדם מדי בבוקר, מסתבר), היה פשוט ומהנה והבנתי מה אני רוצה מהם. שזה, כשלעצמו, לא פשוט בכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה