לפני שאני אשים לב, התיקיה הזאת תהיה מלאה בתיקיות משנה, בקבצי אינדיזיין ואילוסטרייטור, בתמונות ובהערות. לפני שאני אשים לב אני אעמוד בערב הפתיחה של תערוכת הבוגרים ואומר לעצמי: "זהו, זאת את עכשיו. סיימת ארבע שנים של לימודי עיצוב". הידיעה שכל זה יגיע עוד רגע, מונחת לה בחוסר נחת ליד הידיעה שהכל עוד אפשרי.
אני פאקינג מתרגשת.
פעימות לב מהירות, חוסר אוויר בריאות, ידיעה כזאת עמוקה שיהיה טוב ויפה ומקסים ומעניין, פחד מוות שזה לא יהיה שום דבר מאלה. אני יוצאת לדרך. אמאלה. לכתוב את זה זה יותר מלחיץ מלעשות את זה. משהו מתבשל לי בבטן. ואני מפחדת ממנו ומתרגשת ממנו. אני בהריון. יאללה, פרוייקטי, יש לך בערך שלושה חודשים להיוולד. אחרי שתצא לאוויר העולם אני אעצב אותך בדמותי, אלא אם, והלוואי אם, תצא בדמותי כך לבדך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה