ההבנה החדה שנפלה עלי בפתאומיות אבל כאילו היתה שם כל הזמן: עבדתי על כולם. עמדתי שם בבריף, לפני חודש ויומיים, ודיברתי בביטחון כזה גדול שגם אני האמנתי שאני יודעת מה אני עושה. אבל בעצם, הבנתי שזה פרוייקט יפה יפה כשהוא מנוסח במילים, אבל אני לא באמת יודעת מה לעשות.
בסוף השבוע הגיע השלב של הדיפרסיה. כמעט נכנעתי. החלל של האפשרויות הבלתי מוגבלות של פרוייקט כזה היה גדול מדי ובלע אותי. בצעד נואש קבעתי פגישת אחד-על-אחד עם נורית, המנחה, והתחלתי לחשוב על רעיונות אחרים לפרוייקט גמר.
ביום שישי היתה נקודת אור קטנה. היא לא יודעת את זה, אבל הגרה אמרה לי דבר שגרם לי לחשוב שוב על הכל. היא סיפרה לי על פרוייקט של יעל ברצ'ילון, שסיימה בשנה שעברה. אנשים ששומעים על מה הפרוייקט שלי, משווים אותו כל הזמן לזה של יעל. הגרה אמרה לי, שגם יעל היתה תקועה, ופתאום הגיעה לרעיון של החוטים. הפרוייקט הזה יפיפה בעיני. גם כי הוא פשוט יפה, וגם בגלל החוכמה שיש בו, להשתמש בכלים של תקשורת חזותית כדי ליצור שפה חדשה.
לא יודעת מה היה בשיחה הקטנה עם הגרה שגרם לי לרצות לחזור לנושא המקורי. אולי זה מה שעישנתי, אבל הייתי אופטימית פתאום.
ביום שבת לפנות בוקר במיטה פתאום הגיעה הארה: אני אעסוק בגרידים.
המחשבה הראשונית היתה לאסוף גרידים מהעולם. כל מה שאני רואה שנראה לי כמו גריד. בפגישה עם נורית, שהיתה נהדרת ומאוד במקום, היא אמרה לי: "תוותרי על צילומים". והתכוונה, שאני לא צריכה לחשוב בצורה מדעית, פיגורטיבית. לא סיסטמטי כמו שעבדתי עד עכשיו של צילום > הלבשת גריד על הצילום > איזה יופי יש לי גריד, אלא מופשט.
אז הפרוייקט שלי עוסק ברעיון של הגריד.
מהו הרעיון של הגריד? שיטה, הגיון לפיו אנחנו מסדרים את העולם סביבנו. זה יכול להיות גריד של מסמך מעוצב, יכול להיות בנין שמחולק לקומות במרווחים קבועים, או אפילו סדר יום קבוע. הגריד הוא הרעיון שמאחורי כל פעולה עומד סדר, הגיון מדעי.
ועוד על מה זה גריד אפשר לראות פה.
אני לא מתכוונת להציג את ההגיון המדעי, אלא לחפש, כמו שהגדרתי בינתיים, מבנים טיפוגרפיים. מה זה מבנים טיפוגרפיים? הו, את זה בדיוק אני מחפשת, ובזה אעסוק בחודשים הקרובים.
למשל זה, סקיצה ראשונית מאוד של נושא שמרתק אותי, אותה הבאתי איתי לפגישה היום. חיפוש של גריד של החיים. מה יש שם, תשאלו, ובכן, התשובה, מעצבנת ככל שתהיה: עוד לא בא לי שתראו. זה מפחיד להראות למישהו סקיצה ראשונית כל כך, גם אם אתם בסך הכל חמישה קוראים. אני מבטיחה, אני אתגבר על הפחד המטופש הזה בקרוב.
וקצת להשראה: מהמעצבת אסטריד סטאברו. לא בטוחה מה זה, אבל (אולי בגלל זה) זאת השראה גדולה.
עוד ארבעה שבועות הגשת אמצע. יריית הזינוק היא בערך עכשיו. פיוו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה